שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא 10 פרקים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ב׳:ב׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:א׳:ד׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ג׳:ה׳ »

2 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין כול׳. רַב אָמַר. כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. אֵין יִשְׂרָאֵל קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֶבֶד עִבְרִי הִיא מַתְנִיתָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב. בֵּין פּוֹעֵל בֵּין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא בַעַל הַבַּיִת.

3 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לְדֵין בְּעִית אַיְיתִי לֵיהּ קוֹמִין. רַב הוּנָא אָמַר. חַיָיב לִיטַפֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. אִם יֵשׁ בִּטְפֵילָה כְּדֵי לִשְׂכּוֹר לוֹ גַּיְידוֹר קָטָן אֵינוֹ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִם יֵשׁ בִּנְבֵילָה כְּדֵי לִיקַּח גַּיְידוֹר קָטָן אֵין חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.

2 השוכר את האומנין כו'. רב אמר כו'. — נ"ל שיש למחוק פיסקא זו ורב אמר דבריו על הברייתא דלעיל סוף ה"א דאם מצויין פועלים יכול הפועל לחזור בו באמצע היום ואין לבה"ב עליו אלא תרעומת.

3 עבד עברי היא מתניתא. — צ"ל: כעבד עברי היא מתניתא פי' דהפועל יכול לחזור בו דלא גרע מעבד עברי שמכר עצמו לשש שיכול לחזור בו עד שלא השלים שש כדתנן בקידושין פ"א מ"ב דע"ע קונה את עצמו בגירעון כסף ואינו צריך להפסיד כלום ועוד הוא משתכר לפעמים כגון שהוזל אבל האדון אינו יכול לחזור בו ואם מעצמו הוציאו לחרות אין העבד חייב להשיב לו כלום בעד השנים שאינו עובד, וע' מה שפירש הפ"מ בזה וטובה היתה לו השתיקה ולומר "לא עמדתי פה על כוונת הירושלמי" והרבה יש לו כיוצא בו.